שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' אזולאי ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי פח שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 9/5/12.

בעת התאונה הנהג מטעם התובעת נסע במעבר שבין מכוניות החונות באלכסון, מול מרכז מסחרי כאשר המכוניות החונות מימינו ומדרכה להולכי רגל משמאלו.

לטענת התובעת, הנתבעת 1, שחנתה בחניה אלכסונית החלה לצאת מן החניה ופגעה עם הפינה השמאלית האחורית בדלת הקדמית של רכב התובעת ולאורך צידו.

לטענת הנתבעים, הנתבעת 1 ישבה ברכבה וטרם הניעה החלה לנסוע, ורכב התובעת סטה במהלך הנסיעה ופגע בפינה השמאלית האחורית שלה.

תאונה שכזו יכולה להתרחש בכל אחד מהתרחישים שתוארו.

לאחר ששמעתי ושקלתי את הראיות ואת עדויות הצדדים, הנני סבורה שעדות עדי התביעה הינה עדיפה על עדות הנתבעת והתאונה אכן התרחשה בשעה שרכב הנתבעת חדרה, בנסיעה ברוורס, לשטח המעבר, שעה שרכב התובעת בדיוק עבר ונסע במעבר.

הנני סבורה שהתמונות של מוקד הנזק ברכב התובעת תומכות בגרסת התביעה ככל שמוקד הנזק מתחיל בדלת השמאלית הקדמית ולא בחזית הרכב וסימני המעיכה אף הם תומכים בגרסת עדי התביעה (ראה התמונות ת/2 שישלחו לסריקה צבעונית). צורת הנזק יש בו כדי לתמוך בגרסת התביעה, וזאת פרט לטענת עדי התביעה כי נהג רכב התובעת עצר את הרכב, באופן מיידי. נזקי צד הרכב מראים שהנהג מטעם התובעת המשיך בנסיעתו לאחר המפגש הראשוני וכך הוגדל הנזק לאורך הרכב, ויש להתחשב בעובדה זו ככל שמדובר באשם תורם באשר להיקף הנזק שנגרם ונדרש לתיקון.

הנתבעת אשרה בעדותה שהיא "הזיזה" את רכבה לאחר התאונה ואם אכן רכבה עמד בחניה והיא טרם התניעה כלל, לא היה כל צורך בהזזת הרכב, לאחר התאונה. כאשר היא עיינה בצילום של רכבה, בפלאפון של נהג התובעת, וראתה שהפינה השמאלית האחורית חורגת מתחום שטח החניה, ציינה שהרכב צולם לאחר שהיא הזיזה אותו. עדי התביעה העידו שהנתבעת החזירה את רכבה לשטח החניה לאחר התאונה ועדותם בצרוף עדותה בנדון, כי אכן הזיזה את רכבה, כפי שצולם על ידי נהג התובע, יש בהם כדי לתמוך בגרסת התביעה.

כמוכן, באותו צילום (שצולם כסרט ובמהלך הדיון עצרו אותו על מנת לאפשר התייחסות לתמונת הסטילס), אישרה הנתבעת 1 את שברי הפנס וחלקי רכבה, מהפינה השמאלית האחורית, שהיו מונחים על שטח הכביש הסמוך, בתוך השטח של שביל הנסיעה ולא בשטח לחניה אלכסונית. הנני סבורה כי נתון זה, מזמן אמת , אף יש בו כדי לתמוך בגרסת התובעת.

ככל שעל פי דין, הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה נבחן על פי מבחן מאזן ההסתברות, הנני סבורה שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בנדון. מאידך, ככל שהיקף הנזקים מעידים על מעיכה בדלת הקדמית ומעיכה נוספת בין הדלת האחורי לכנף האחורי, יש להטיל אשם תורם מסוים על הנהג מטעם התובעת אשר, ככל הנראה, נסע במהירות שלא התאימה לתנאי דרך ובכל מקרה לא עצר מידית, כטענתו, אלא המשיך את נסיעתו תוך כדי שיפשוף נוסף בין הרכב שבו הוא נהג לפינה האחורית של רכב הנתבעת, בטרם נעצר.

בהתחשב בכך שיש להטיל על נהג התובעת חלק מהאחריות להיקף הנזק הנטען וככל שלא מצאתי לפסוק פיצוי בגין השבתת הרכב כפי שנטען, ולאור כל האמור הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2 לשלם לידי התובעת סך של 11,000 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/6/12 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמוכן יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בגין ניהול ההליך, כולל שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מאחר ופסק הדין ניתן לאחר שמיעת העדים והראיות ושלא על דרך הפשרה, התובעת תשלים את תשלום המחצית השנייה של האגרה, כאשר שובר לתשלום יומצא על ידי המזכירות לידי ב"כ התובעת והוא ידאג לביצוע תשלום בפועל בתוך 30 יום מההמצאה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא לבאי כוח הצדדים בהמצאה מתועדת.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: